eggplant

 יש לי תשוקה לחצילים שירשתי ככל הנראה, מאבותיי, שערכו פיקניקים על גדות החידקל. מאחר ושותפיי לחיים, אינם מגלים עניין וחצי עניין בירק האציל המסוגל להפוך לעממי בהינף מחבת, אני נאלצת להשתוקק אליו במסתרים, לזלול אותו כאחוזת דיבוק בחתונות ובאירועים משמחים אחרים, ולהזמין אותו במסעדות בכל צורה, צבע ומירקם, ככל שהדבר עולה בידי. הנה קרה המקרה והתגלגל לביתנו חציל אחד, ארוך וסגול, סימפטי למראה. במשך כל השבוע הרהרתי בו, הצצתי עליו במקרר, קרצתי לו, חמדתי אותו. אתמול, כשגיליתי שהוא מתחיל להפגין סימני עייפות, שלפתי את ספרי הבישול שלי וקראתי בזה אחר זה את כל מתכוני החצילים האפשריים, הפלגתי לאיטליה ולסין, התייעצתי עם נירה רוסו וחיים כהן. לבסוף, בחרתי במתכון פשוט: קליתי את החציל, פשטתי את מלבושו, שידכתי לו גביע של יוגורט עזים, מעט שום כתוש, מספר עלי נענע קצוצים, זילוף קל של שמן זית, מלחפלפל ואז – טבלתי בו פיסת חלה טריה של שבת… אח! אח! משק כנפי מלאכים במטבחי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s