history.jpg

חוץ מפיזיקה אולי, היה שיעור היסטוריה השיעור שהכי לא חיבבתי בבית הספר התיכון. המורה העשויה ללא חת, שכמו נשאה בנעלי הגולדה שלה רגבים מאדמת חומה ומגדל, הצליחה להמאיס עלי את תולדות הציונות, כמו גם את כל מה שקדם לה. שלל האידיאות, האירועים, התאריכים והאישים המפוחלצים שנערמו בפתח הכיתה מנעו מכל בדל עניין לחדור פנימה. רק בזכות הספרות והקולנוע, הצלחתי עם השנים להבין, שהיסטוריה היא, בעצם, אחד התחומים שהכי מרתקים אותי לקרוא וללמוד עליו.

"… גישתנו אנו צמחה מתוך שאיפה לבחון את חיי היום יום של יהודים מן השורה בגרמניה. על יסוד המחקר בהיסטוריה חברתית, כלכלית ופוליטית בחרנו למקד את תשומת הלב בשאלה, כיצד השפיעו מבנים משתנים ותמורות תרבותיות על החוויות הסובייקטיביות, וכיצד עיצבו לעצמם יחידים את מקומם בחברה על רקע התהליכים אלו. ניסינו לגלות את ההיבטים המאפיינים חיים רגילים – רגשות של אנשים, דימויים העצמי והמנטליות שלהם".

(מתוך ההקדמה לקיום בעידן של תמורות, מריון קפלן)

 

<span dir=rtl>4תגובות ל‘’</span>

    1. מצחיק, בדיוק אתמול הסתכלתי על זה במהירות בחנות ספרים כי חשבתי לקנות למישהו מתנה, אבל כל כך מיהרתי שלא הצלחתי להתעמק. אני אסתכל שוב.

      אהבתי

      1. הצצתי עוד קצת באתר שלהם, איזה יופי, תודה. שמעתי עליהם ותמיד דפדפתי ברפרוף בחנויות. את פרסמת שם משהו?

        אהבתי

      2. לא, זה נראה לי צעיר מדי ואוונגרדי. לא ניסיתי.
        את מכירה ספרון שנקרא ’טייק אווי’ שכתבה שהם סמיט ואיירה מרב סלומון?
        איורים יפים, תוכן קלוש.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s