piece.jpg

"… והפרגמנט הוא אחד מן הצורות המובהקות ביצירתו של קפקא: זהו "הסיפור הקצר", האוטרקי, הספון בתוך עצמו, חתום כמו כתב חידה, אך בה בשעה הוא גם פתוח לגמרי, ממתין עוד להיכתב, לחפש את ההמשך. הפרגמנט מגלם אסתטיקה של שבר. לאחר שניתק מהקשרו – או כמו במקרה זה – מאחר שהקדים את ההקשר, עומד הפרגמנט כפיסה שבורה, כחלק מן השלם, כרמז. הפרגמנט הוא "חור ושלמות". השורה הראשונה של קפקא כמו רומזת כבר על פואטיקה הנמנעת מתמונות גדולות ומקיפות ובוחרת לתאר את העולם מצידו השבור, הבלתי גמור. שורה קטנה זו מעידה על השקפה על אודות עולם המשתרע בשברים. אכן, יש משהו עקרוני בעובדה שהרבה מעיזבונו הספרותי של קפקא מתגלה כאוסף של משפטים תלושים, התחלות של סיפורים, אפוריזמים, מוטיבים ושברים אחרים של עבודת פרוזה. הפרגמנטים של קפקא אינם רק עדות לקשיי כתיבה, להססנות, למחדלים, למחזורים כפייתיים של מחיקה, כשם שאין הם רק ראייה לאופי האקספרימנטלי של הספרות. הפרגמנט הוא צורה ספרותית אוטונומית המשקפת בכל רבדיה תודעה לשונית, ספרותית ואסתטית של משבר."

(מתוך: הפצע של קפקא, גלילי שחר, הוצאת כרמל)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s