saulsaul

[איור: סול סטיינברג]

אני אוהבת להקשיב לדוברים רהוטים, בעת שהם מלהטטים – בין מילות עגלגלות למשפטים מפתים, בין מובאות נאות למטפורות צחורות, בין טיעונים איתנים לאיזמים הולמים. מפי יוצאות המילות חלולות והמשפטים שמוטים, המטפורות אפורות והאיזמים עקומים.

<span dir=rtl>3תגובות ל‘’</span>

  1. אי אפשר להעמיק באמת את הדיבור הרהוט בלי להתנגש בעילגות מן הצד השני.
    רהיטות היא שאלה גדולה. לפעמים נדמה שהיא באה באופן טבעי לגמרי. אבל אני מאמינה שהמחשבות מגיעות בפירורים, ומוצאת את עצמי המון פעמים חסרת כל יכולת ניסוח, נאבקת על צירפי מילים.

    וכמובן מיותר להגיד בכמה רהיטות ובהירות ניסחת את חוסר היכולת שלך להתנסח.

    אהבתי

  2.  אני לא מסוגלת לנסח בזמן אמת תגובה מספקת למשהו שאני רואה או חווה. לא מצליחה לחשוב ולדבר בה בעת, אלה שתי פעולות נפרדות. אני צריכה זמן לחשוב, להרהר, לישון על זה, לנסח בעל פה, לנסח בכתב, ורק אז אולי אצליח לדקלם יפה מן הכתוב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s