ARICHA.jpg

(אביגדור אריכא, מראה עם דיוקן עצמי ומכבש, 1971)

עגנון היקר מאד,
כמה שמחתי עם מכתבך הקטן אתה בודאי מדמה בנפשך, שכן אחרת לא היית כותבו. וכמה פעמים אני נתישבתי לכתוב אליך, ולבסוף השלכתי את הנייר לסל, שכן הוא לא ראוי היה… עתה אני מעביר את המלה "ראוי" מן העולם – וכותב. כותב הכל מה שיעלה בדעתי ברגעים אלו. שכן אחרת לא אכתוב אף פעם, ועד שאעלה שוב לתלפיות, מי יודע כמה זמן עוד יחלוף.
בכל הארצות בהן שהיתי (ושמספר ספריך ראו עמי) אתה היית נוכח.
[…] ואצלי, קשה, רע וטוב כאחד. לא יחד כמובן, אלא בזה אחר זה. כעת יש לי תערוכה בקופנהאגן ובראשון באוקטובר תיפתח התערוכה הראשונה שלי בפריס. אחר כך אציג בלונדון. אבל אלה עניינים צדדיים, והעיקר  – העבודה, שבה התקדמתי בלי שום ספק, אך עדיין רחוק ממה שביקשתי. זה קשה, ומי יודע זאת טוב ממך. הציור שלי נשתנה מאוד, הוא מופשט אך פיגורטיבי. לאחר שנה וחצי של נסיונות הגעתי לשביל קטן, ומקווה שיהיה לדרך. כן ציירתי רישומים לנפשות המתות של גוגול, שיופיע בזמן הקרוב בגילד די ליבר, בלוזן. אך זה עניין של פרנסה בסופו של דבר. ציירתי את הרישומים לבלק, ושפיצר בודאי הראה לך אותם, ואני מקוה כי הם נראים לך. זה בערך הכל, מחוץ לזה שפריס יפה, ואני אוהב אותה, אך אנשים כמעט ואין בה. אסיים, בברכות לשנה החדשה, ובתקוה כי אשמע ממך אם תרצה בכך, באחד הימים.


שלך באהבה,
אביגדור
דרישת שלום חמה לרעייתך ולאמונה

(מכתב מה-11.9.55, מתוך קטלוג התערוכה 'כלב חוצות', מרדכי עומר, בית עגנון בירושלים ומוזיאון תל אביב לאמנות)

 

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s