dickens

"איסטווד אוהב את צ'ארלס דיקנס. לכן יש בסרט סצינות שבהן ג'ורג' שוכב בלילה במיטתו ומקשיב להקלטה של "דוריט הקטנה", אחד מספריו הנפלאים והמורכבים ביותר של דיקנס, שעוסק כל כולו בשבריריותו של האנושי, כפי שקורא אותו השחקן הבריטי דרק ג'קובי. אחר כך ג'ורג' אף מבקר בביתו של דיקנס בלונדון וצופה בג'קובי עצמו קורא מספרו של דיקנס. איזה יופי. איזה חופש נפלא להציג על הבד את מה שאתה אוהב פשוט כי אתה אוהב אותו."

(אורי קליין על 'מכאן והלאה' של קלינט איסטווד, 'גלריה' 2.1.11) 

<span dir=rtl>4תגובות ל‘’</span>

      1. חמור סבר וגם קצת דמוני ועייף. יופי של איור, לא מתחנף למי שמביט בו, לא סופר אותו בכלל.

        אהבתי

      2. גם הכתיבה שלו כזו, לא מתחנפת. אבל ברישום רציתי שיראו איזו רכות ותבונה שיש בעיניים ואיכשהו שההומור שנמצא בפנים ייצא, לא יודעת איך. אני צריכה לרשום שוב, בעיפרון.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s