<span dir=rtl>9תגובות ל‘’</span>

    1. פעם כבר כתבתי משהו דומה, לכן הזכירו באוזני את הספר הזה. אולי יום אחד יתעורר שוב הרצון, או הצורך. בכל פעם שאני מנסה לכתוב בזמן נסיעה אני מתאכזבת, קצב האירועים והחוויות מקשה על הכתיבה, והרצון לכתוב יומן מסע תמיד מעיק על הטיול ומשתק אותי. לעומת המרחבים של הזמן, והחופש להפליג בהרהורים, בכתיבה שנעשית מהבית.

      אהבתי

      להגיב

      1. נכון, מסכימה. אולי בזמן מסע צריך לכתוב רק שלד של כרוניקות ולעבות אותו מאוחר יותר.

        ראיתי שאת קוראת עכשיו את חיים באר. המסע שלו בעקבות "הר הקסמים" מעורר מאד. מאד נוחים לי המסעות האלה, בהם מישהו אחר אורז ומטלטל עצמו, אבל מספיק נדיב כדי לשתף עצלני כורסה. מעורר השראה החיבור בין באר לבין תומס מאן.

        אהבתי

      2. מעניין, לא חשבתי על זה ששניהם ספרי מסע בעקבות ספרות, האחד ממשי והשני לא. (התחלתי עם באר וקפצתי לרגע ללאה גולדברג בגלל האזכורים בספר של פניה עוז, ובינתיים אני איתה, כי היא נכנסת לתיק שאני לוקחת לאוטובוס. אז עדיין לא הגעתי ל’הר הקסמים’, למרות שהוא בפרק השני).
        אני מסכימה שזה נוח שמישהו אחר עושה את המסעות ועוד מישהו עם ידע ספרותי עצום, שפה נהדרת ורגישות אנושית כמו באר. מעניין שבית המרפא של הנס קסטורפ לא נמצא ברשימת המקומות שהייתי חושבת לנסוע אליהם, אבל במחשבה שניה, היה בספר הזה משהו שהפנט אותי וקראתי אותו במשך המון זמן (כמה שנים) גם בגלל שהתקדמתי לאט בשיחות הפילוסופיות עם האיטלקי עם השם המשונה (נכון, סטמבריני), וגם בגלל הקסם של הזמן האחר שמתקיים על ההר – אז בכל זאת זה מסקרן.
        (את רואה, בגלל שחזרת, התחלתי לפטפט).

        אהבתי

      3. לא סיימתי את "הר הקסמים". קראתי קצת פחות ממאה עמודים ונבלמתי, אבל באופן הכי משונה יש בי משיכה עזה לקריאת חומרים שנכתבו אודות הספר הזה, <a target=_blank href="מפוגלhttp://www.newlibrary.co.il/htmls/product.aspx?c0=14453&bsp=12838">מפוגל</a> ועד  <a target=_blank href="קלייןhttp://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=975147">קליין</a>.
        (כיף לפטפט איתך, כרגיל)

        אהבתי

      4. תודה על קליין! לא ראיתי את זה. (גם את קליין אני אוהבת לקרוא במשימות העיתונאיות שהוא מציב לעצמו, חבל שהוא לא כותב יותר. שנים אחרי שגילה והעסיק את מיטב הכותבים, התגלה שהוא כותב נהדר בפני עצמו, אבל הוא כל כך צנוע ונחבא אל הכלים).

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת /  לשנות )

ביטול

מתחבר ל-%s