[René Magritte, 1938]


"אך עניינו כאן בזמן. ואת הזמן מסמן השעון הניצב על השידה. השעון המסמן את השררה המכנית, את הדיקטטורה של המכונה בעולמו של האדם. השעון מסמן את הסיווגים, את ההתמחויות המתרחשות במרחבי הזמן. שעונים היו כבר בעת העתיקה, ומן המאה הארבע-עשרה בקירוב החלו השעונים לקצוב באופן מכני את מרחבי הזמן. אך לראשונה במאה התשע-עשרה, המאה של התעשייה ועליית העיר הגדולה, המאה של הרכבות, נעשו השעונים למכונות הזמן של ההוויה – הן החלו לקצוב את שעות  העבודה, את שעות הנסיעה, את שעות הפנאי. […]

מדובר כאן בזמניות מופרשת, נבדלת, מוחמצת, שבתוכה חי, מתמהמה, הגוף הקפקאי. מבנה הזמן הנפער בסיפור "הגלגול" הוא כמבנה הזמן של הספרות. ההתעכבות, הזמן החולף, המוחמץ, היא גם מנת חלקו של העומד "לפני החוק" בפרגמנט הנודע בשם זה. עמידתו של האדם מן הכפר בפרגמנט של קפקא היא לכאורה עמידה של קדימות, הוא עומד "לפני" החוק בחלל ובזמן. אך בה בעת היא עמידה מתאחרת, שכן, אף פעם לא יספיק להיכנס לתחומו של החוק. ואם נרצה לדייק: גיבורו של קפקא מגיע לפתח החוק בשעה שהיא תמיד מוקדמת מדי וגם מאוחרת מדי. כך אומר כזכור השומר הניצב בשער לחוק לאיש מן הכפר המבקש להיכנס לתחומו – הכניסה מותרת לו, "אך לא כעת"."

(השעון של גרגור סמסא, גלילי שחר, תרבות וספרות 'הארץ', 16.11.12)

<span dir=rtl>2תגובות ל‘’</span>

  1. יופי, גם הטקסט וגם הציור הנלווה
    הנה עוד קפקא שמובס על ידי שעון –
    <a href=http://calderon.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=19293a5b-a79f-419c-8050-06334538b3c9&lang=HEBhttp://calderon.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=19293a5b-a79f-419c-8050-06334538b3c9&lang=HEB</div>

    אהבתי

  2. תודה על כל הקישורים, גם על זה של גלילי שחר, אני אוספת אותם ולא תמיד מספיקה להקשיב להם כשאת שולחת, אבל זה באמת תענוג.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s