[Alexandre Dumas]

אתמול נסעתי לתל אביב וחזרתי מתל אביב עם 'הרוזן ממונטה כריסטו' על הברכיים, כשאני קוראת בו חסרת נשימה. ירדתי מהאוטובוס אבודה. רק אחרי הכנת ארוחת ערב ושטיפת כלים הצלחתי להיזכר מי אני.


(סופסוף קניתי את 'ספר התענוגות' של עמוס קינן.)

<span dir=rtl>2תגובות ל‘’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s