"שבני אדם, שחיי אדם. שאת הכל תמיד מביאים בחשבון ופחות את החיים של בני אדם. פשוט, את החיים של בני אדם. ומה ערכם לעומת אדמות, שטחים, דרכים וגבעות שולטות. אין טעם לפרט. הלא הכל יודעים. הכל יתיישר כאן לבסוף. ורק לא החיים שנהרגו. […] המתים אינם הדבר שנעצרים עליו, וגם לא חייהם של החיים, כשמגיעה שאלת יום הדין, האם זה מוכרח להיות. ותמיד תמיד יש משהו יקר יותר מחיי בן אדם. ותמיד יש מי ששולח בני אדם והם הולכים. יוצאים חיים בצאתם. חיים ומלאי חיים הם יוצאים. משני הצדדים, קמים ויוצאים. כשזה לא מוכרח. ולא בידי שמיים ולא בגזרת הגורל. זה לא מוכרח. פשוט, לא מוכרח. ולא שווה חיים. […] מלחמה זה לקחת חיים. זה תמציתה. ואיך מרשים ומקבלים שתהיה מלחמה? מי יכול למנוע? מי ישמע לקריאה? אמר גיורא. וכאן בתא המכונית לא היה עוד מה להוסיף."

(גילוי אליהו, ס. יזהר, עמודים לספרות, הוצאת זמורה ביתן)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s