"אני יציר של שנות השישים. אני שייך לדור הקולאז', לאלה שניסו גם לחבר חיבורים לא אפשריים וגם לעשות את הפירוקים לאפשריים. כלומר, אלה שלא חיפשו רק קשר בין דברים אלא גם ניגוד ושוני וזרות ומרחק. גם כתיבתי וקריאתי ומהלכי מחשבתי נובעים משם – יש בהם קפיצות, דילוגים ובועות שבתוכן מתקיימת הפוגה באמצעות נושא אחר. הנה, בנקודה זו, החלטתי לקחת לעצמי פסק זמן למנוחה ולדבר לרגע על יופי.
[…]
אינני מבקש לעסוק כאן בצ'רלס דיקנס, אלא בעובדה שלפעמים אנחנו חוזרים לספרים ישנים ומוכרים לטובה מסוג 'בין שתי ערים', לצורך מנוחה ולצורך עונג ישיר ומיידי. לקרוא את דיקנס זה ללכת על בטוח, ומי לא ירצה להיות מעט בטוח מפעם לפעם, בין הרפתקה להרפתקה."

(בית בגליל, יומן, יאיר גרבוז, הוצאת אחוזת בית)