מרץ 1985, בה"ד 12. חבורת חיילות בסוף הטירונות, רובצת בשמש מתחת לסככה לא גדולה, ממתינה לפקודות ההצבה. אני מחזיקה ביד תיקיה עם עיתוני שבת, שאבא שלח לי, קוראת קטע במוסף הספרות. פרק מתוך ספר חדש שעומד להתפרסם: 'עיין ערך אהבה' של דויד גרוסמן. הקטע מספר על הסופר ברונו שולץ שכתב יצירה שנקראת 'המשיח' ואיבד אותה. כבר מקריאה בקטע הקצר, ברור שזו יצירת חייו וברור שהיא לא תמצא לעולם. (אולי אני טועה בפרטים או בתאריכים, אבל אני זוכרת את ההתרגשות שחשתי – מצד אחד, על ההחמצה הגדולה, ומצד שני, השלמות שקיימת בבלתי מושג – בציור שלא צויר, בטקסט שאבדו עקבותיו, כמו בזה שטרם נכתב).

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s