[David Hockney, Self-portrait, 2001]

 

קוראת ציורים ורישומים (בעיקר פורטרטים) של הוקני. מה מעניין אותו, מה הוא מחפש, איזה שאלות הוא שואל את עצמו בכל ציור. מצד אחד, הוא לוקח את עצמו מאוד ברצינות, מצד שני, בודק אפשרויות, משחק, לא מתחייב, מרשה לעצמו להשתעשע (פיקאסו כמודל לרבגוניות, להתנסות ולמשחקיות). (בכל פעם שמגלה ציור שעדיין לא ראיתי, זה כל כך משמח).

---

כדי לצייר דיוקן של. צריכה לאבד את. לא לחשוב מה רוצים. לשכוח למה מצפים. לא להתכוון. לא להשתדל. להשתדל לא (למצוא את האיזון הנכון, בין ביטחון לחוסר ביטחון).