langzm.jpg

"בני עיר קטנה שדרים בכרך אפילו מקבלים בכרך כל טובות והנאות ובעיר הקטנה היו מחוסרים כל – מעלים את עירם הקטנה על לבם וזוכרים אותה תמיד. ארבעים שנה יצאו מיום שיצא לנגזם מעירו הקטנה ועדיין כל שיחתו עליה. לא כמות שהיתה עירו בקטנותו היא בזקנותו, ברם כל אימת שהזכירה הזכירה כמות שהיתה בקטנותו. בכל יום ויום היה לנגזם נכנס אצל הירשל ויושב בצדי מטתו ומדבר עמו, וכל דיבור ודיבור וכל שיחה ושיחה היה פותח בעירו ומסיים בעירו."

(ש"י עגנון, סיפור פשוט, הוצאת שוקן, תש"ך)

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“”</span>

  1. (הקטע שת’ דיבר עליו – הטיפול של ד"ר לנגזם בהירשל כביבליותרפיה, והכתיבה של עגנון, שעושה דבר דומה).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s