הליכת בוקר לעמק הצבאים. בועת טבע וחופש באמצע העיר (אם מצליחים להתעלם מתפאורת הרקע המכוערת של הולילנד). מרחב נפלא להתבוננות ולהרהורים. בריכות מים קטנות מוקפות קנים וסוף, שושני מים, אגמיות וסופיות, שלמדתי להכיר. צבאים וצביות קלי רגליים שלא חוששים מאנשים, לועסים עשב, מתפרקדים בבתה או משתובבים זה עם זה, ממש לידינו. (אני אוהבת את המילה 'בתה' וגם את העיצוב המאופק והיפה של המרחב – המשרד המודרניסטי, השילוט, השבשבות הנפלאות, מבני העץ והספסלים).