zarina

"[…] עכשיו אתה מבין שזה לא בגלל שאין לי דעה טובה על הרומן הרגיל, אני שפוטה של הרומן של המאה ה-19, אבל בגלל שאני יודעת, כמו שאמרתי לך קודם, שאני לא יכולה באמת לעשות אותו. כי אני אדם שבור, אני אדם של התקופה שלי ואני לא יכולה לזייף את זה. הזמן נשבר, במבנה הזה, הזמן הלינארי נשבר. אני גם בכלל חושבת שזה שהזמן אצלי נשבר, זה בגלל שאני סופרת יותר ריאליסטית, לא פחות ריאליסטית, כי בעצם המצב האותנטי של בני האדם הוא שהזמן הפנימי שלהם הוא זמן שבור. שאנחנו חיים בעת ובעונה אחת בהרבה סוגים של תודעות ובכל מיני סוגים של זכרונות. שהנפש שלנו, התחביר שלה הוא שבור. הוא לא כמו תיקיה של פקיד בעירייה, שהכל שם מסודר, אלפביתי. כמו שהרומן ההוא היה רוצה שנאמין, שחיים של בן אדם זה משהו שאתה יכול לכרוך אותו, כאילו לשים אותו בכריכה, בצורה מסודרת, מנקודת הפתיחה שהיא הלידה ועד המוות. זה יפה מאוד הלידה והמוות, אבל אנחנו יודעים שבחיים יש הרבה נקודות פתיחה והרבה נקודות סיום והרבה נקודות סיום שהן נקודות פתיחה."

(רונית מטלון, מתוך ראיון שערך איתה דורי מנור, מרץ 2017)

<span dir=rtl>2תגובות ל‘’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s