kafka.jpg

"[…] בעומקו של פצע הוא רואה, לפיכך, לא רק סימן של מחלה איומה, אלא גם צוהר אל חיים מפויסים יותר. כעת, משניחן בידיעה כי בגופו שוכנת מחלה קשה, מצא לו סוף-סוף מרגוע.

[…] ואמנם, בחודשים שלאחר פריצת מחלתו, אותם העביר באחוזה הקטנה של אחותו אוטלה בציראו, שם עסק בעבודות חקלאות וגננות, התמסר קפקא גם לכתיבה של פרגמנטים, ובעיקר אפוריזמים או מיתוסים זעירים, בהם חזר להרהר ולשכתב גם את סיפור גן העדן. עובדה זו מצביעה כנראה על הקשר העקרוני שבין הפצע ובין הפרגמנט. שכן מה שמהווה גוף הפצוע בתחום הפיזיולוגי מהווה הפרגמנט בתחומו של הטקסט: חתך, שבר, חוסר שלמות. הפצע והפרגמנט הם מרקמים של קרע, הם מסמנים פיצול ומתעדים משבר."

(הפצע של קפקא, גלילי שחר, הוצאת כרמל)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s