eggplant

"הוא המשיך לשכב על הספה, תולה את מבטו בחלון הכהה הגדול שמולו, מקשיב לדממת הבית (נדיה בלעה שני כדורי שינה), שחידדה באופן מוזר את ריחו המיוחד, הבלתי ניתן להגדרה, הרמזני ועם זאת העשיר כל כך של הבית הזה. היו בתמהיל הריח הזה אזכורים ורמזים, רק רמזים ואזכורים לריחות שונים, שחמקו והתפוגגו ברגע הגדרתם: מושק, חצילים מטוגנים, נוזלי ניקוי חריפים, טחב, מטהרי אוויר בריח לוונדר, פריחת היסמין או מגנוליה (מה זה מגנוליה? תהה), תסיסת חומץ, משחת וולטרן לכאבי שרירים, חלב רתוח, אצטון, זיעת נעלים חמצמצה, כורכום, מי ורדים, ועוד מרכיב שלעתים הזכיר ריח דפוס טרי ולעתים האין-ריח הצלול והקפוא של השלג."

(והכלה סגרה את הדלת, רונית מטלון, עורך: דרור משעני, סדרת נובלה, הוצאת כתר)


 

(זו תמצית הריחות שמתקשרת לי לחנה, בחדר שלה אצל סבתא נעמי: ריח הספונג'ה של ריצפה שבדיוק שטפו אותה, ריח ויקס להקלת הצטננות, וריח בבינג'אן, חצילים מטוגנים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s