marcel

מאוד אהבתי את 'פונדק הרוחות' כשלמדנו אותו במגמה לספרות, בתיכון. למרות שלא אהבתי את השם 'חננאל' ואת הארכאיות של הדמויות והטיפוסים, אהבתי את העיסוק במתח שבין האמנות לחיים. לא זוכרת עם מי הזדהיתי כשניתחנו את המחזה (עם נעמי? עם חננאל?), היום ברור לי, שנשארתי בצד של חובב האמנות/התיאטרון/המוזיקה (לא זוכרת מה היתה ההגדרה המדוייקת במחזה). זה שיש לו החירות ליהנות מהאמנות, אבל הוא לא כבול אליה. לא מצליחה להתחייב לעמדה המקצועית של האמן היוצר או הכותב. מעדיפה את חוסר המחוייבות ואולי גם חוסר האחריות של החובבן, המשקיף מן הצד, המלקט מכאן ומשם, על פי רצונו והעדפותיו.

<span dir=rtl>2תגובות ל‘’</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s