"כל כתביו של קפקא, בדומה לכתביו של ניטשה, נולדו במישרין או בעקיפין מתוך בחינה עצמית, וכל שכתב היה מופנה ברובו פנימה לתוך עצמו. היומן, שהתחיל לכתוב באביב 1910, העניק לו תירוץ לשוחח עם עצמו, וכך רשם בו: "לעולם לא ארפה עוד מהיומן, עלי להיאחז בו כאן, שכן רק כאן אני יכול לעשות זאת […]".
(עולמו של קפקא, שרה לייב, אוניברסיטה משודרת, מודן, משרד הביטחון)
