magritte.jpg

[René Magritte]

אחת לכמה שנים מתפרסם ראיון עם ג'יטה מונטה. בכל פעם היא אומרת אותם דברים, ובכל פעם אני נהנית לקרוא.

[…] את אלוני, היא מספרת, הכירה כשעבדה איתו בקאמרי על המחזה של ז'ורז' פדו, "צייד יצא לצוד בצד", שאותו תירגם וביים ב-1978. "נסים היה איש יוצא דופן והביטוי שלו מצא חן בעיני. הוא לא דיבר בהסברים או באסוציאציות. מספיק היה לפגוש אותו פעם אחת ולשמוע איך הוא מספר על המחזה כדי ליפול בקסמו. הוא היה אומר 'כן' ו'לא' ביחד, גם חיפש לזה מלה אחת ולא מצא. הוא טען שלא צריך להסביר דברים ובגלל זה גם לא אהבו אותו, לצערי. המחזות שלו לא מסובכים בכלל והשפה שלו מקסימה, עם זיקוקין די נור."

"על חנוך, להבדיל, אמרו 'אוי, עוד פעם חנוך לוין? עוד פעם קקה ופיפי ומוות'. מה זאת אומרת? תקראו קצת לפני כן על מה מדברים: על מוות, על אהבה, על כישוף. על מה יש לכתוב אם לא על זה?"

(המלכה מיפו: ג'יטה מונטה לא לוקחת שבויים, יאיר אשכנזי, 7.8.19, 'הארץ')

 


 

5.8.19 טוני מוריסון (לא קראתי אף ספר שלה).

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s