hared.jpg

שבת בבוקר. קוראת במיטה בספר "סמוצ'ה" של בני מר. ביוגרפיה מרתקת של רחוב יהודי אחד בווארשה, לפני המלחמה. מסוג הספרים שמעוררים בי קנאה עזה – בדיוק ספר כזה הייתי שמחה לכתוב. הקנאה היא בעיקר על הרעיון (להתחקות על עקבותיו של רחוב שהיה ונמחה לחלוטין, להרכיב פאזל משברי מידע מגוונים וליצור דיוקן של הרחוב, הבתים והאנשים שהתגוררו בו) ועל עבודת המחקר הנדרשת (עבודת בלשות מובהקת, לאסוף וללקט פרטי מידע חשובים ולא חשובים, מתוך ספרים, עיתונים ואנשים חיים, למעשה, מכל מקום שהשם "סמוצ'ה" מופיע בו. למיין ולסדר את כל הפרטים ולבנות בעזרתם את הרחוב מחדש). בני מר כותב נהדר, כתיבה אישית ובהירה, ולמרות מראי המקום המרובים ופרטי הפרטים האינפורמטיביים, הספר לא משעמם לרגע. הוא מצליח להדביק בתשוקה האישית שלו, ואני מצטרפת אליו בשמחה למסע בעקבות רחוב אחד, קטן ולא חשוב, שהיה פעם צפוף, מסריח ורוחש חיים.

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s