hayovel.jpg

"באחד הפרקים ב"קול צעדינו", פרק ששמו "אותו ספר (3)", אמרתי הכי טוב את מה שאני מנסה להגיד כאן עכשיו. הפרק הזה עוסק בביקור של מוריס, אביה הנעדר והנוטש של הילדה, בצריף. האב מביא לילדה במתנה ספר, כלומר את טעמו, צבעיו, ריחותיו ובעיקר תשוקותיו של העולם הגדול. זוהי פגישתה הראשונה של הילדה עם ספר, ובעצם עם אביה. הילדה בספר, שלעתים היא "הילדה" בגוף שלישי ולעתים היא "אני", הדוברת המבוגרת, מכילה בתוכה בעצם את שלוש הקואורדינטות האלה שעליהן ניסיתי לדבר כאן: האוטוביוגרפיה, הזיכרון והקריאה. המפגש עם העולם באמצעות הספרים הוא שנותן לשני המרכיבים הראשונים, האוטוביוגרפיה והזיכרון, את פשרם ואת משמעותם."

(רונית מטלון, עד ארגיעה, מסות, מתוך: על קריאה, זיכרון ואוטוביוגרפיה, אפיק ספרות ישראלית)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s