shape

"קובי מידן: ונדמה לי שאחד הדברים המאפיינים אותך כסופרת, לא היחיד, אני לא יודע אם הבולט, הוא ודאי בולט, זה הנסיונות שלך לחדש צורנית כל הזמן, זאת אומרת, החיפוש, לא כמו שאומרים היום את המילה הזאת, החפירה, לחפש את יסודות הצורה הנכונה לספר […] תספרי סיפור, נו מה, למה להקיז את הדם על החיפוש הצורני הזה כל הזמן?

רונית מטלון: אבל גם אני אומרת את זה, נמאס לי מעצמי! […] אני פשוט רואה איך כל פעם מחדש, הדבר הזה של לחשוב על הצורה הספרותית, של לא לקבל את הצורה הספרותית של הרומן כמובנת מאליה […] הוא פשוט, אני מצטערת להגיד, פשוט אובססיה שלי. יש לי המון מחשבות על הצורה, זה מרתק אותי, והאמת היא שעד שאני לא מוצאת בתודעתי איזה פתרון צורני, אני גם לא יכולה להתחיל לכתוב. זה לא העניין של אין לי מה לספר, יש לי המון סיפורים, הבעיה היא לא הסיפור, אלא איך לספר אותו. […] אני צריכה להגיד שאני קצת מעודדת ושמחה מזה שגם גדולים, רבים וחכמים ממני, כמו וירג'יניה וולף, למשל, יש סופרים כאלה, שהדבר הזה של לפתור את הצורה, בדיוק קראתי כעת שוב את היומנים שלה, מאוד מאוד העסיק אותה. […] אבל באמת, תשמע, הדבר הזה של להמציא את הצורה של ספר, הוא לא דבר טכני, הוא לא דבר חיצוני, כנראה שזה המהלך, או הזרימה, או התנועה, של הנפש שלי. תראה, לכתוב בסופו של דבר, זה לשחק בארגז חול והמשחק שלי בארגז החול הוא כזה […]"

(מתוך ראיון של קובי מידן עם רונית מטלון, בתוכנית 'חוצה ישראל', 2014)

<span dir=rtl>תגובה אחת ל“”</span>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s