Wistler

[ג'יימס וויסלר, סימפוניה בלבן מס. 2, פרט, 1864-5]

שבת בבוקר. שוכבת במיטה הגדולה. החלון פתוח. חם בחוץ, רוח עדינה נושבת פנימה. מתחילה לקרוא בספר 'הגלים' (נזכרת איך עשיתי את זה פעם, מזמן, בבה"ד 16). רגועה, מנסה להשתיק את המחשבות של עצמי, כמו במדיטציה, כדי שאוכל להיכנס למחשבות של הדמויות הדוברות בספר, סוזן, ברנרד, נוויל, רודה, לואי, ג'יני, כדי שאוכל לראות מה שהם רואים: צל של עלה, קפל בוילון.

התבוננות ודמיון. היכולת לראות יותר, כמו ברישום, ולתאר במלים את מה שחושבים ולא נאמר (לא רק התבוננות, כל החושים נפרטים כאן לפרטי פרטים. וירג'יניה וולף רושמת, כמו קצרנית משוררת, את מה שהתודעה מכתיבה לה).

טעיתי. מוכרחים להתחיל לקרוא את 'הגלים' מההתחלה (הוא מתחיל באור ראשון של בוקר, הוא מתחיל בילדות).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s