"[…] בהרבה גינות באנגליה יש מתקני קומפוסט שאליהם את זורקת הכל. את הדשא כשאת מכסחת אותו, שאריות ירקות ופירות, קליפות ביצים; הכל הופך לקומפוסט. הזבל שזרקת שם לפני שנה נהיה דשן משובח לאדמה, כולל קליפות תפוחי האדמה שפינית לשם מי יודע מתי. הדבר המעניין הוא שפה ושם, מתוך ערימת האשפה של ארוחת הערב שהכנת לפני חצי שנה, מציץ פתאום באופן חסר תקדים ענף חדש של תפוח אדמה". […] רעיונות בכתיבה הם קצת כאלה. אתה מתבונן ומתרשם וסופג הכל יפה אל תוכך. הכל שורה שם ותוסס ומתבשל ונהיה לקומפוסט שלך. זה לוקח שנים לפעמים אבל אז לפתע מנץ שם בערימה תפוח אדמה ואתה אומר לעצמך, אה! הנה אתה, בולבוס שלי!".

(ג'וליאן בארנס בראיון לגילי איזקוביץ', מוסף 'גלריה' 11.6.21, 'הארץ')

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s