בחצות, אחרי שסיימתי לראות את הסרט היפה על דוד פולונסקי, חזרתי לראות את הסיום של 'שלום' (הסידרה התיעודית ששימחה אותי), על שלום חנוך. שני יוצרים מוכשרים כל-כך, שעושים את מה שהם אוהבים, בכזו חדווה.

לאייר לעיתון זה פשוט. שולחים לי טקסט, אני קוראת, מהרהרת, מאיירת, ולמחרת האיור מופיע בעיתון. אבל לאייר ספרים לוקח לי שנים… שלא לדבר על הספרים שאני רוצה לכתוב ולאייר (כולם כבר כתובים ומצוירים לי בראש, אבל אני לא מעיזה להוציא אותם אל הפועל).