[Cáit McEniff]

שוטטות בוקר באינסטגרם. חדוות יצירה גלובלית, חובקת כל.

כשמשלמים לי תמורת עבודה, אני כל הזמן עסוקה בשאלה: למה מצפים ממני? כשלא משלמים, אני חופשייה כמו ציפור.

[מתוך תצלום שלו]

באירוע אתמול במוזיאון לכבוד אבנר כץ, היה משהו מטלטל, מהרבה בחינות (וגם שמח ועצוב, מעורר השראה ומעורר קנאה).

אריק קרל.

עשיתי לי פנקס של נייר חלק של נדב וייסמן הגיע בדואר. תום ופשטות של ילדות, איורים ברוח של ימים אחרים, ספר יפה ועדין.

---

"עשיתי לי פנקס של נייר חלק, ואני אומר לכתוב איזו רשימות ושרטוטים מ"חיי"…

עברי אינו עבר של גיבור, פשוט, מפני שאני בעצמי איני גיבור.

אני הנני בחור מלמד בכפר הזה.

ואף על פי כן, אף על פי שאיני גיבור, רוצה אני לרשום את עברי זה, העבר של אי גבורתי. העבר של הגיבורים נכתב בעד העולם ועליו מרעישים את העולם; עברי אני, עבר של אי גיבור, אני כותב בעד עצמי ובחשאי.

ואף הקדמה כזו דיה."

[ציטוט מתוך בחורף של יוסף חיים ברנר, בטקסט הפותח את הספר]

וגם – "1001 דמויות", התערוכה הנפלאה של יעקב קאופמן באגף הנוער. מזדהה עם החיפושים שלו – מצד אחד, השאיפה לתימצות מירבי ומצד שני, אינסוף הווריאציות שאפשר ליצור מכל רעיון או דימוי. הריבוי, ההומור והמשחקיות הילדית, נהדרים (וכך גם הדיאלוג עם צלמיות קדומות). מזכיר את ברונו מונארי. מפגש בין אמנות – עיצוב – איור.

מאיירת בלי סקיצות, בלי לדעת לאן אני הולכת או רוצה להגיע, תמיד קצת מופתעת בסוף.

[קרן תגר]

קרן תגר ונעמה צאל. מתחברות לי בראש. בגלל היופי (מבפנים ומבחוץ), הכישרון המופלא והחיים הקצרים (שתיהן בגיל 39). האחת מציירת והשניה כותבת. מנסה למצוא קווים מקבילים בין שתיהן: רבגוניות – קרן (איור, אמנות, כתיבה) נעמה (כתיבה, מחקר ספרותי ועריכה), בשלות יצירה, כנות מרגשת וצניעות שקטה (ועוד משהו, כמו שנעמה כתבה: שפה אינטימית). אבידה שקשה להשלים איתה.

תל אביב. שמש, צעידה נינוחה (במסכה) לאורך שדרוטשילד. מול מדף הספרים המאויירים החדשים והיפים ב'מגדלור', פתאום הבנתי, שמאיירים מאיירים ספרים כדי שיהיה להם מספיק כסף לקנות ספרים, שמאיירים מאיירים אחרים.

ורדים נבולים.