קטגוריה: התבגרות

miboכתיבת תגובה
salsal

בוקר חמישי בשוק. מפגש אנושי, פנים מוכרות ושמש מפייסת, מעוררים מידה של אופטימיות (ביום השבעת ממשלת בלהות).

אתמול, אסיפת הורים אחרונה במערכת החינוך (בדיוק בזמן).

miboכתיבת תגובה

56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56 56

גם אם אכתוב אלף פעם 56, לא אמצא שום קשר ביני לבין המספר הזה, שאם עומדים על קצות האצבעות, אפשר לראות ממנו כבר את ה-60…

mibo2 תגובות

[…] לו היה אפשר לקלף שנים מחייו של אדם כשם שמקלפים עלים מארטישוק, היה מתברר שהשנים שבהן הוא נהנה מחייו יותר מכול הן בין גיל חמישים לגיל שישים וחמש.

חרדות הנעורים האיומות כבר באו על פתרונן – צללים כבר לא גורמים לו לקפוץ בבהלה; מתחרים אינם דורכים על עקביו; ההישגים עדיין לא איבדו את זוהרם; ההצלחה הסופית, המספקת והמהוללת, מחכה מעבר לפינה ממש…

זהו עידן זהב של בשלות, שמוציא את המיטב מכל אדם. נדיבות הלב מסתננת פנימה; עליצות מפיצה קרניים מחממות; אפילו מעט הומור…"

(רג'ינלד ארקל, זיכרונותיו של גנן אנגלי, מאנגלית: לי עברון, הוצאת תשע נשמות)

miboכתיבת תגובה

אחותי הקטנה בת 50. אתמול נפתחה שנת היובל בארוחה נעימה וטעימה עם עמי וסימה, באווירה כפרית. זיכרונות וסיפורים שתמיד נהנים לחזור אליהם והרבה צחוק (שרשרת ברכות מרגשת ומשמחת בווטסאפ המשפחתי).