יוצאים מחדש לעולם (מי אני, מה אני).

התחלה חדשה.

(חוזרות ללקסיקון: דמוקרטיה, תקווה, אמת וצדק).

מתחילה שנה חדשה של קריאה, בספרים של יהושע קנז (מעין קורס קריאה פרטי לסמסטר ב'). הספר הנהדר של נעמה צאל 'הם דיברו בלשונם', מזמין קריאה חוזרת וקשובה בספרים שלו. קוראת שוב את 'מומנט מוזיקלי' ו'בדרך אל החתולים', שקראתי לפני הרבה שנים (אחר כך אולי אקרא שוב גם את 'התגנבות יחידים'), במקביל מציצה וקוראת גם במאמרים המגוונים ב'יופיים של המנוצחים'.

---

"[…] בספר זה אני מבקשת לגשת אל הפואטיקה הייחודית, יוצאת הדופן, של קנז, מזווית פילוסופית. תוך קריאה בטקסטים פילוסופיים מרכזיים העוסקים באופיו של מפגש בין אדם לזולתו, אבקש לחשוב על היחס יוצא הדופן הקיים אצל קנז בין המספר לבין הדמות שלו, ואבקש להתעכב על המנגנונים הפואטיים הנדירים של קנז ביחס לדמויותיו, שיתבססו תמיד על היעדר עמוק ועקרוני: היעדרה של תפיסה מלאה של הדמות, קליטה חלקית של לשונה, סירוב לאופציית החיקוי, טביעת נקודות עיוורון במרחב של הדיוקן, עיצוב פואטיקה של חירשות חלקית – פואטיקה שבבסיסה סירוב לאשליית ההיכרות הגמורה, התנגדות לכינוס קווי מתארה של הדמות הזרה אל תוך גבולותיו הנחרצים של הסטראוטיפ, וחמיקה מתמדת מן הדומיננטיות של תפיסת המספר, וממבטו."

(נעמה צאל, הם דיברו בלשונם, הפואטיקה של יהושע קנז, הוצאת מאגנס)

שנה חדשה, חיסון, בריוש עם ריבת תות.

---

(הדרך כבית. ההרצאה של כרמל על ה'קמינו דה סנטיאגו', עוררה מחדש תשוקות משכבר).

בהתחלה היה קיר.

(שלא הצלחתי לצייר כמו שרציתי ולא הצלחתי לעבור)

יש ימים שקשה לי להתחיל. דוחה ודוחה את התחלת היום.

סופסוף הצלחתי לנקות את הבית (במשך חמש דקות, עד שהריצפה מתייבשת, הבית נקי. החשבון מתאזן, השעון מתאפס… ואז מתחילה הספירה לאחור עד הניקיון הבא).

אמצע הלילה, הפסקת חשמל. גשם מטורף, רעמים וברקים.

(התחלת השנה האקדמית ואני, נעות זו לקראת זו במהירות אדירה… ההתנגשות קרובה).

בשלוש אתחיל לנקות.