נסענו ברכבת לתל אביב, הלכנו למוזיאון, ביקרנו בחנות של דקתלון וראינו את הים בחורף.


בתערוכה המחודשת של האוסף הישראלי במוזיאון תל אביב, יש קיר אחד עליו מצטופפים כמעט כל האמנים שאני אוהבת: אריה ארוך, רפי לביא, הנרי שלזיניאק, משה גרשוני, אביבה אורי (ואורי רייזמן, על קיר אחר).


בדרך לים, עצרנו בטשרניחובסקי, הוא אכל פלאפל ואני אכלתי סביח נהדר (הדבר הכי קרוב להתגלות דתית).

together

חצילים וכוסברה, השידוך האולטימטיבי (שגיליתי לפני שנים, כשהכנתי חצילים בתחמיץ מהספר 'מהמטבח באהבה', והשתמשתי בטעות בכוסברה במקום בפטרוזיליה). הגיאורגים גילו אותו לפני.

 

eggplant

"הוא המשיך לשכב על הספה, תולה את מבטו בחלון הכהה הגדול שמולו, מקשיב לדממת הבית (נדיה בלעה שני כדורי שינה), שחידדה באופן מוזר את ריחו המיוחד, הבלתי ניתן להגדרה, הרמזני ועם זאת העשיר כל כך של הבית הזה. היו בתמהיל הריח הזה אזכורים ורמזים, רק רמזים ואזכורים לריחות שונים, שחמקו והתפוגגו ברגע הגדרתם: מושק, חצילים מטוגנים, נוזלי ניקוי חריפים, טחב, מטהרי אוויר בריח לוונדר, פריחת היסמין או מגנוליה (מה זה מגנוליה? תהה), תסיסת חומץ, משחת וולטרן לכאבי שרירים, חלב רתוח, אצטון, זיעת נעלים חמצמצה, כורכום, מי ורדים, ועוד מרכיב שלעתים הזכיר ריח דפוס טרי ולעתים האין-ריח הצלול והקפוא של השלג."

(והכלה סגרה את הדלת, רונית מטלון, עורך: דרור משעני, סדרת נובלה, הוצאת כתר)


 

(זו תמצית הריחות שמתקשרת לי לחנה, בחדר שלה אצל סבתא נעמי: ריח הספונג'ה של ריצפה שבדיוק שטפו אותה, ריח ויקס להקלת הצטננות, וריח בבינג'אן, חצילים מטוגנים).

"בועז לא פחד משיעמום, מהזמן שאותו צריך למלא. הוא אהב את החללים הריקים ואת השעות המתות. הוא חזר ואמר שברור שהוא לא חי בתקופה המתאימה; התאימה לו יותר המאה התשע עשרה, או עדיפה אפילו המאה שקדמה לה. הוא התמחה בביטול זמן והיה גאה בהישגיו. אני נזכר איך הייתי עובר אצלו בדרך מבית החולים הביתה ביום חורף אפל בין הערביים, שעה שבה תל אביב יכולה להיות מילה נרדפת לביתיות, מוצא אותו בדירת הרווקים שלו על הספה בסלון, בנעלי בית משובצות ובחלוק צמרירי, משביע את תאוותו לדברי ימי העולם העתיק בספר חדש על החיתים או על המלחמות הפוניות. מולו על השולחן תה עם לימון בכוס זכוכית, מאחוריו על הכיריים מבעבע סיר עם מרק שעועית, המחבת מוכנה לטיגון חצילים או קציצות, וברקע צלילי המארש התורכי בביצוע ישן נושן של פסנתרנית ברזילאית נשכחת, מתקליט שירש מאביו או מסבו. […]
בועז ידע להצמיד את המילים המדויקות לתחושות הכי דקות, ובמותו לקח איתו את הכישרון הזה שהפך לחלק מחיי. הוא ראה את החיים בעיניים של ילד-קשיש, כלומר במבט הכי נכון, שסקרנות וספקנות מתערבבים בו, וכשחלם על העתיד היה נדמה שהוא חולם על העבר, כאילו העתיד לא קיים באמת. נראה שאיזה חוש אמר לו, שאת זמן האמת של הזיקנה הוא כבר לא יחיה. […]
אחד הספרים האהובים ביותר על בועז היה 'מסע סביב חדרי' של קסבייה דה מסטר, אציל צרפתי שתיעד בחוכמה ובהומור בסוף המאה השמונה עשרה את ארבעים ושניים הימים שבהם הוחזק במאסר בית בעוון דו קרב לא חוקי שבו נטל חלק. 'אם הרוזן ההוא לא היה כותב את הספר, אני הייתי כותב משהו דומה,' הכריז בועז, שכמו מחבר הספר העדיף יותר מכל מסלול אחר את הנדודים בין שולחן הכתיבה לכורסה, ומשם אל מדפי הספרים, למטבח ולמיטה."

(איל מגד, סוף הגוף, הוצאת ידיעות אחרונות)

[בית ההבראה 'ארזה' במוצא, 1934]

חופש בבית הבראה. זה מה שאני צריכה. בית מרגוע הסתדרותי, במחיר שווה לכל נפש. לשכב כל היום בכיסא נוח על הדשא עם משקפי קרן ומשולש פלסטיק קטן על האף ולחלום על סלט חצילים בטעם כבד וקומפוט לארוחת הצהריים. אחר-הצהריים ללכת להרצאה או לשמוע פטיפון בחדר. לא לדבר יותר מדי, לא להתאמץ יותר מדי, לקרוא את 'שלום לך עצבות' של פרנסואז סאגאן, ולנמנם בנחת.

eggplant

 יש לי תשוקה לחצילים שירשתי ככל הנראה, מאבותיי, שערכו פיקניקים על גדות החידקל. מאחר ושותפיי לחיים, אינם מגלים עניין וחצי עניין בירק האציל המסוגל להפוך לעממי בהינף מחבת, אני נאלצת להשתוקק אליו במסתרים, לזלול אותו כאחוזת דיבוק בחתונות ובאירועים משמחים אחרים, ולהזמין אותו במסעדות בכל צורה, צבע ומירקם, ככל שהדבר עולה בידי. הנה קרה המקרה והתגלגל לביתנו חציל אחד, ארוך וסגול, סימפטי למראה. במשך כל השבוע הרהרתי בו, הצצתי עליו במקרר, קרצתי לו, חמדתי אותו. אתמול, כשגיליתי שהוא מתחיל להפגין סימני עייפות, שלפתי את ספרי הבישול שלי וקראתי בזה אחר זה את כל מתכוני החצילים האפשריים, הפלגתי לאיטליה ולסין, התייעצתי עם נירה רוסו וחיים כהן. לבסוף, בחרתי במתכון פשוט: קליתי את החציל, פשטתי את מלבושו, שידכתי לו גביע של יוגורט עזים, מעט שום כתוש, מספר עלי נענע קצוצים, זילוף קל של שמן זית, מלחפלפל ואז – טבלתי בו פיסת חלה טריה של שבת… אח! אח! משק כנפי מלאכים במטבחי!