fishsmall.jpg

יש ימים שאני מתוסכלת – הקטן לא אוכל את זה, הגדול לא אוכל את זה ואבא שלהם לא אוכל את זה. או אז אני אומרת בלבי: מדוע לא אפתח מין פנסיון ביתי לארוחות צהריים (כמו זה שקראתי עליו פעם בסיפור של צ'כוב או בלזאק), מסעדת פועלים קטנה, ממש כאן באמצע הסלון. שניים, שלושה שולחנות, לא יותר, עם ארוחות ביתיות ויחס אישי. כך אוכל להפגין את כישורי הבישול שלי, להשתמש בלי עכבות בחצילים, פטריות ובצל, לנסות מתכונים חדשים, לאוורר מתכונים ישנים, אולי אפילו להכין חמין. וכל האוכלים יצקצקו בלשונם, יבקשו תוספת ויספיגו את הרוטב בזנב חלה טריה (אולי גם ישלמו לי על כך שני רובל).