אתמול בערב סרגתי וראיתי את 'העוקץ' (ואחר כך גם את 'ליידי בירד'). פול ניומן ורוברט רדפורד, צעירים ומשובבי נפש, החזירו אותי בזמן לשנות השבעים, לבית הקולנוע במרכז המסחרי ('סינמה 1'), שם ראיתי את הסרט עם אבא שלי, בפעם הראשונה.

ביום שישי בערב, לפני שבוע, הלכתי להחזיר למיקי ונירה כיסא ונשארתי שם שעתיים. דיברנו ודיברנו ולא הצלחנו להפסיק… מיקי אמר שכיף לחזור אחורה בזמן, ונירה אמרה שאני צריכה סופסוף לכתוב ולצייר את הספר על אבא שלי.

ישבנו יחד מול הטלוויזיה, להיפרד מארתור, שסוף סוף התבגר.

---

התמכרנו.