Fabrikat | חנות פלאות בעלת חזות מהוגנת בציריך, שיש בה הרבה חפצים תכליתיים, שימושיים ויפים (לצורכי כתיבה, עבודה, ציור וכו'), שצריך ושלא.

ויש גם יומן שבועי, שבכל כפולה שלו מופיעים דוגמה מביטנת אחד הספרים והמשפט הפותח מאותו ספר. איך אפשר לכתוב ביומן כזה על ענייני חולין?

end-paper הוא בעצם פורזץ (נייר הביטנה של הספר).

אולם ההמתנה בשדה התעופה של ז'נבה. אישה של פרטים קטנים בכחול ולבן (משקפיים עגולים, שפתיים דקות, תסרוקת קצרה משנות העשרים, שביל בצד, סיכה קטנה, מכנסי ג'ינס עם קפלים גדולים, גרביים קצרים עם פסים, מקטורן כחול קצר, צעיף כחול כהה עם נקודות לבנות). פותחת את מזוודת היד הקטנה שלה. מוציאה פנקס, מחברת, קלמר. מכניסה חזרה. שולפת תיק קטן מפוספס ותולה באלכסון על הצד.

אני אוהבת את המושג 'Stationery', על כל המשתמע ממנו: מחברות, פנקסים, עטים, עפרונות, יומנים, קלמרים.

 

סלוטייפ.

היום ציירתי רחוב והשתמשתי בלטראסט שקניתי בארטא.

קנה מידה: בזמן האחרון קוראת בעיקר ספרים, שגודלם לא עולה על 15×20 ס"מ ויכולים להיכנס לתיק הקטן, השחור-אפור, שקניתי ב-Muji.

הקטן מכין לי פנקסים לרישום: גוזר דפים, מהדק, כורך, ואני רושמת. (אנחנו חולקים אהבה משותפת לפנקסים, מחברות וספרי סקיצות).

לאימא שלי היה עיפרון אדום-כחול כזה.