מסתפרת בגינה. נהנית להתקדם בחוסר סדר מוחלט. מתחילה עם המכונה כאן, ממשיכה שם, קופצת לצדדים, מורידה, מיישרת, מקצצת. ערימות כסופות נושרות ממני, קווצות לבנות קצרות מתמרדות, הפנים מתכסות בשכבה אפורה ודקה של שיער, קו הגולגולת נחשף… ואז הוא מגיע, עובר בשקט ובשיטתיות על כל הראש, מאחד, מהדק, נותן לזה צורה (שהיא אני).

עדיף לנקות בסוף הפסח… ממילא כל הבית מתמלא בפירורי מצות.

אתמול ערכנו בבית, סדר מבולגן.

העברתי סמרטוט.

(ביטויים שלקוחים מאותו עולם: מעמידה סירים, מעבירה סמרטוט, שמה עלי משהו ובאה…)

קצת ניקיתי.

לחזור לאכול מסודר.

כדי להתמיד ולעבוד על פרויקט שנמשך לאורך זמן, אני צריכה למצוא שיטת עבודה מסודרת (ולהצליח לדמיין שהוא באמת הולך לקרות).

הסתפרתי, ניקיתי.

התחלתי לנקות, אבל באמצע, המחשבה שלי שוב התפזרה ואיבדתי ריכוז.

דבר ראשון על הבוקר: Eat The Frog