אתמול בערב סרגתי וראיתי את 'העוקץ' (ואחר כך גם את 'ליידי בירד'). פול ניומן ורוברט רדפורד, צעירים ומשובבי נפש, החזירו אותי בזמן לשנות השבעים, לבית הקולנוע במרכז המסחרי ('סינמה 1'), שם ראיתי את הסרט עם אבא שלי, בפעם הראשונה.

חושך בחוץ. גשם יורד מאחורי הדלת, שוטף את הכל. בבית הזה אפשר להרגיש לפעמים כמו בתיבת נח. היום לבשתי בפעם הראשונה השנה: סוודר, צעיף ומעיל. נסענו בגשם, הלכנו בגשם, ראינו את העצים השרופים בגשם. חזרנו הביתה, שתינו קפה ואכלנו עוגה. אחר כך סרגתי מול סרט, שכבר ראיתי מיליון פעם.