שבת של חורף. סיימתי לקרוא את 'קיץ', הנובלה הנפלאה של אדית וורטון.

קרעתי שני זוגות כפכפי אצבע, תוך יומיים.

סוף העולם. [תצלומים שלו]

קיץ של התבגרות.

חופש (לכאורה)

הראש שלי צריך לזכור כל מיני דברים ולחשוב על כל מיני דברים ואין לו כוח. הראש שלי רוצה קיץ (לא חם מדי) וחופש.

נשארו לי בארון ארבע חולצות שאני לובשת (שתיים מהן, שלו). אף חולצה אני לא מחבבת במיוחד, אבל לא מוצאת בחנויות חולצות אחרות שמוצאות חן בעיניי.

שבת בבוקר, כוס קפה ועוגת פירות הקיץ שלי (עם גלידה וניל).

הוא הכין ריבת משמשים נפלאה של קיץ.

חם כל כך. באמצע הלילה, כשהאוויר עמד ואנחנו נזלנו, הוא אמר: "חבל שאין שלט מיוחד כזה שאפשר ללחוץ בו על Forward" ." Forward לאן?" שאלתי, "לבוקר?", "לא, לחורף", הוא ענה.