החופש הגדול נגמר. פעם ראשונה שלא יצאנו לחופשה ולא טבלנו בבריכה או בים כל הקיץ… (כולנו עבדנו).

ספרינג רול. המאכל האידיאלי לאחר-צהריים מנומנם של קיץ. מרטיבים דף עגול ושקוף של אורז, מנערים קלות, עורמים מעליו: קצת איטריות אורז, כמה גפרורי גזר וקולורבי, ג'ינג'ר כבוש, קוביות טופו, עלה או שניים של כוסברה ונענע ומעט רוטב (כמו למשל: שמן שומשום, סויה, חומץ אורז וצ'ילי מתוק). עוטפים קצת על העוקם (אף פעם זה לא יוצא לי מושלם כמו בתמונות), מטפטפים על המכנסיים ואוכלים בכל פה.

שניהם עובדים ביחד, בחופש הגדול.

הגדול שב ממסעותיו. הצעיר סיים בגרויותיו (לעת עתה).

עוגת פירות חדשה, שעקפה את התור בלי למצמץ ונכנסה מיד לפנתיאון עוגות הקיץ שלנו.

הקיץ יכול להיות חם, מהביל, מחניק ודביק. אבל עכשיו, בימים של פרה-קיץ, כל כך נעים כאן לפעמים – ריח מתוק באוויר, שמש מלטפת, שמיים כחולים, גרניום פורח, כפכפי אצבע, מכנסיים קצרים, קעקועים נחשפים על זרועות וקרסולים (ואפשר כמעט לעצום עיניים ולהתפתות להבטחה המתעתעת, האופטימית, השקרית לרוב, שיהיה טוב).

---

קנינו בשוק משמשים, נקטרינות, אפרסקים ודובדבנים. הוא בישל ריבת משמשים כתומה ואני אפיתי את עוגת הפירות הנפלאה, המבשרת את בוא הקיץ.

קצת באיחור, מורידה בגדי קיץ, מעלה בגדי חורף (זה תמיד מעשה של אופטימיות).

שבת של חורף. סיימתי לקרוא את 'קיץ', הנובלה הנפלאה של אדית וורטון.

קרעתי שני זוגות כפכפי אצבע, תוך יומיים.

סוף העולם. [תצלומים שלו]