[פרנץ קפקא, דיוקן עצמי, בין 1901-1907]

לא מזמן, ב'אדרבא', רציתי לקנות לחברות ספר במתנה. חיפשתי בכל רחבי החנות את הספר המתאים, עברתי על כל הספרים בספרי הפרוזה והעיון, ספרים בעברית וספרים מתורגמים, ספרי שירה וספרי ילדים… ואז, כשכמעט התייאשתי, לפתע מצאתי אותו. למטה, נסתר מעין, מאחורי דלפק התצוגה, עומד בשקט, מחכה רק לי: FRANZ KAFKA, THE DRAWINGS. רישומים ושרבוטים נפלאים של פרנץ קפקא, שהתגלו רק לאחרונה (מי ידע שהוא מצייר ככה?). אז קניתי לי, במתנה.

[אלסוורת' קלי, עלה בננה, 1992]

אתמול במוזיאון ישראל, ניסיתי להגיע לתערוכה מפיקאסו עד קנטרידג' ולא הצלחתי, כי היא מוקפת תערוכות בהקמה והגישה אליה חסומה מכל הכיוונים. בסוף אחד השומרים עזר לי. עליתי במעלית שמסתתרת בין הפסלים האפריקאיים ויצאתי ישר לשם. תערוכת-אי נפלאה. עבודות על נייר, רישומים, קולאז'ים וכמה ציורים בצבע (אני הייתי מוותרת על העבודות בצבע ונשארת רק עם השחור-לבן). ניסיון לשרטט קו התפתחות של רישום ומחשבות על רישום, לאורך המאה העשרים. אושר צרוף. מפגשים מענגים עם מאטיס, קליי, שוויטרס, הוקני ואלסוורת' קלי.